- רטיב
- רַטִּיב, רָטִיב, רְ׳, רְטִיבָאI m. (רְטַב) moist, succulent, fresh, green. Targ. Job 8:16. Targ. Ez. 17:24. Ib. 21:3.Gitt.69b, v. אִיצָא I.Pl. רַטִּיבִין, רְ׳. Targ. Num. 6:3. Targ. Is. 6:13; a. fr.Fem. רטִּיבָא, רְטִ׳. Gitt. l. c., v. סִיסִין I; a. e.Pl. רַטִּיבַן. Targ. O. Gen. 30:37 ed. Berl. (oth. ed. בִין …).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
